ביה"ד לא יתערב בצו המגביל את תנועתו של נעם פדרמן

רקע

ביום 30.3.02 חתם מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, האלוף משה קפלינסקי (להלן: המשיב), על צו פיקוח מיוחד המורה למר נעם פדרמן (להלן: המערער) להישאר מאחורי דלתות ביתו משך 24 שעות ביממה, דהיינו: לא לצאת מדירתו שבשכונת אברהם אבינו בחברון,אלא בהיתר מהמשיב או ממי שיוסמך לכך על ידו.

תוקף הצו, שר הוצא מכח סמכותו של המשיב הקבועה בס' 86(א) ו-86(ב)(5) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה והשומרון)(מס' 378), התש"ל - 1970, הינו ל-6 חודשים מיום 1.4.03.

כאן המקום לציין כי צו זה מאריך, למעשה, צו פיקוח קודם אשר הוצא עוד ביום 2.10.02, אף הוא לתקופה של 6 חודשים (להלן: "צו הפיקוח הראשון" או "הצו הראשון"). ערעור אשר הוגש על צו ודם זה נדון בפני חברי ועדת הערעורים ברכבה הנוכחי, והמלצתנו המפורטת מיום 20.10.02 לדחות את הערעור התקבלה על-ידי המשיב.

הודעת הערעור

בשונה מהערעור על צו הפיקוח הראשון, בחר המערער בזו הפעם לוותר על שירותיו של עורך דינו, וטען לעצמו. כך, ביום 3.4.03 הוגשה לנו הודעת הערעור, בה מבקש המערער, לכאורה, לממש את זכות הערעור המסורה לו בצו בדבר הוראות בטחון.

והנה, בהודעת ערעור זו, השזורה התבטאויות בלתי ראויות, בה "זוכה" המשיב לכינוי "מענה היתומים והאלמנות - המשיב משה קפלינסקי", טורח המערער להבהיר מראש את עמדתו אף ביחס לועדת הערעורים בפניה הוגש ערעורו. וכן כותב המערער:

"מאחר והמערער בטוח שהועדה, שהיא בכלל ועדה מייעצת המורכבת מאנשי צבא (בדומה לחונטה בארגנטינה), המערער משוכנע כי לועדה לא יהיה את האומץ לומר את האמת כי מדובר בצו לא ראוי, תתבקש הועדה לחילופין לקבל את טענות המערער באשר לתנאי החזקתו במעצר בית.

הוועדה מתבקשת לקבוע דיון דחוף בערעור, כדי שהמערער יכול לפנות לאחר ההחלטה הכל כך צפויה שלה, לבית המשפט העליון."

הגם כי לא ניתן היה להימנע מן המסקנה כי המערער אינו נותן אימון כלשהו ביושרה של הועדה וביכולתה לקבל החלטה עצמאית ונטולת פניות, וכי אין הוא רואה בהליך הערעור אלא שלב הכרחי בדרכו לבירור ה"אמיתי" בבית המשפט העליון, החלטנו להתעלם מדברים אלה ולדון בערעור בלב פתוח ובנפש חפצה, ולהביא המלצתנו בפני המשיב כמתחייב.

מהלך הדיון

בתיאום עם המערער נקבע מועד הדיון ליום 24.4.03, באולם ביהמ"ש הצבאי לערעורים שבבית-אל. כבר בכניסת הועדה לאולם ביהמ"ש טרח המערער להבהיר את יחסו להליך ולועדה, וחרף המקובל בהליכים מסוג זה סירב לקום על רגליו. הגם שלא הסתרנו את ביקורתנו מהתנהגות זו של המערער, בחרנו, אף הפעם, להתמקד "בתוכן" ולהתעלם "מהצורה".

מיד עם פתיחת הדיון, ביקש המערער לפסול את יו"ר הועדה מלדון בעניינו (את חברי הועדה, אשר אף הם דנו בעניינו הקודם, לא כלל בבקשה זו בהיותם, כדבריו, " חותמת גומי" בלבד). שניים היו נימוקיו: הראשון, כי יו"ר הועדה דן בעניינו אף ביחס לצו הפיקוח הראשון, ועל כן ישנו חשש ממשי כי זה כבר גיבש דעתו באופן אשר אינו מאפשר לו לבחון עניינו של המערער באובייקטיביות הראויה. השני, כי בשל קרבת משפחה לעובד שירות הביטחון הכללי, ישנו חשש כי היו"ר שוחח על עניינו של המערער קודם לדיון, ומכל מקום לא יוכל לבקר כראוי החלטה אשר שירות הביטחון הכללי עומד מאחוריה.

לאחר שב"כ המשיב מסר תגובתו, בה ציין כי אין מתעורר בענייננו חשש ממשי למשוא פנים, ולאחר שהצהיר כי קרוב משפחתו של יו"ר הועדה אינו קשור בצורה כלשהי לתיק זה, החליטה הועדה לדחות את בקשת הפסילה תוך ציון כי נימוקים להחלטת ביניים זו יינתנו במסגרת ההחלטה לגוף הערעור.

בשלב זה ביקש המערער להפסיק את הדיון ולאפשר לו לערער על החלטה זו. משהובהר למערער כי אין ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בערעור על החלטת יו"ר הועדה, המשמש אף כנשיא ביהמ"ש הצבאי לערעורים, וכי הדרך היחידה הפתוחה בפניו הינה לעתור לביהמ"ש הגבוה לצדק, ביקש המערער שהות להיוועץ ביודעי דת ודין, ולבקשה זו נעתרנו.

לאחר ההפסקה, אשר אף בסיומה נמנע המערער מלכבד את הועדה בכניסתה לאולם, הודיע הוא כי לאחר התייעצות שקיים החליט " לכלול את עניין הפסלות בעתירה לבג"ץ שאגיש ממילא, לאחר שידחה בודאי הערעור".

בחלק זה של הדיון, אשר אף בו לא חסך המערער ביטויים שאינם מקובלים בהליכים משפטיים, החלט להישמע טענותיו של המערער לגופם של דברים. כך טען המערער, עד אשר בהתייחסו לראיות מפלילות המצויות בידי התביעה, אמר כדברים האלה: " אני חושב שהשב"כ ידועים כאלופים בשיבוש חקירות...".

הועדה, אשר שבעה מן הבוז והלעג אשר הפגין המערער כלפי כל המעורבים בהליך, למן הודעת הערעור ובכל מהלך הדיון בו, התרתה בו לבל ימשיך בהתנהגותו הפרובוקטיבית. וכך מצאו הדברים ביטויים בפרוטוקול הדיון:

"הדיון נועד לשמוע טענות נגד הצו ולא להטחת האשמות בלתי מבוססות. המערער אינו מוכן לכבד את הכללים הנוהגים בביהמ"ש ואם המערער ימשיך בהתבטאויות אלה הדיון יופסק לאלתר".